קציני הרכב של החברות המסחריות, שאליהן פניתי בעניין מטרדי הרעש של רכבי ההפצה העובדים בשירות חברותיהם, אכן ראויים להערכה. הם אומנם מגלים רצון טוב ואינם חוסכים במאמצים לפתור את הבעייה "הסבוכה" של מטרדי הצפצופים הבוקעים מהרכבים. בינתיים, ממשיכים להציק לנו רכבי ההפצה עם צפצופי האזעקה המחרידים. מעבר למטרדי הרעש הישירים, שמסבים הרכבים המסחריים לציבור, מתעוררת מאליה התהיה הכללית לגבי מצבנו העגום. אם בעיה טריוויאלית כזאת דורשת מאמצים ביורוקרטיים, לוגיסטיים והנדסיים כה מורכבים, אזי אנחנו באמת בצרות. יתרה מזאת, עצם הגישה האסטרטגית של מעצבי מערכות האבטחה לכלי רכב, הדוגלים בקונצפט המגונה של הצפת הסביבה בשפכי ביוב אקוסטיים כגורם הרתעה יעיל כביכול, היא פסולה מעיקרה. בעולם הרחב הולכת ומשתרשת התודעה הסביבתית המזהה את האיומים הקיומיים הגלומים בזיהומי הרעש, שנכללים כיום באותה קטגוריה של זיהומים כימיים וביולוגיים. שכן, כשם שהאוויר הוא משאב בסיסי בכלכלת הביוספירה, באותה מידה הוא התווך המוליך את האנרגיה האקוסטית הנדרשת לתקשורת בעולם החי והצומח. גזילת האוויר, בין אם על ידי שפכים כימיים וביולוגיים ובין אם על ידי שפכים אקוסטיים, מאיימת כיום באופן מוחשי ביותר על המשך קיומה של הביוספירה, ואותותיה ניכרים בכל. הציבור בארץ, לדוגמה, שהולך ומאבד את רגישותו לאלימות אקוסטית, כמוהו כמי שמתפלש כל ימיו בתעלות ביוב עד שמאבד את רגישותו לצחנה ואינו מבין על מה הצעקה. שהרי, נחיריו של המתגורר בביבי השופכין שוב אינם מסוגלים לחוש בהבדל שבין ניחוח לבלוב הפרחים לבין צחנת הביוב המבעבע. בעוד שהזיהומים הכימיים והביולוגיים כבר מזמן הפרו את המאזן הקיומי המופלא בין נשימת החי לבין פוטוסינתזת הצומח, הזיהומים האקוסטיים מצידם מערערים בשיטתיות את השפיות האנושית. כיום רק פרומילים זניחים מצריכת החמצן האדירה מתקזזים על ידי הפוטוסינתזה, כך שהביוספירה מתקיימת למעשה רק תודות למלאי החמצן שנאגר במשך ההיסטוריה הביולוגית הארוכה של כדור הארץ. מכאן שהאוויר נגזל כיום בבריונות על ידי פירטים אנושיים מכל סוג שהוא, המנצלים את ההפקרות השוררת, במיוחד ארץ, בתחום אכיפת החוקים הסביבתיים. הגזילה הפירטית של משאבים ציבוריים זוכה אומנם לתהודה ציבורית גדולה יותר בתחום המים. שכן, המים הולכים ואוזלים לנגד עינינו הכלות. אך מצוקת האויר הנגזל תהפוך במוקדם או במאוחר לצעקה גדולה. נקווה רק שעד אז יהיה מושיע. על המכנה המשותף בין זיהומים כימיים וביולוגיים ובין זיהומים אקוסטיים מעידה מצוקת הלוייתנים, שהולכים ואוזלים באוקינוסים לא רק עקב פליטתם של שפכים כימיים וביולוגיים עוינים לתוך מי הים, אלא גם עקב החבלה החמורה בתקשורת האקוסטית ביניהם כתוצאה מרעשיהם הטורדניים של כלי התחבורה הימיים. כך גם התקשורת בין בני האדם הולכת ונעלמת ככל שזיהומי הרעש משתלטים על הסביבה. יהודה צורף#_lt#DIV#_gt##_lt#BR#_gt# #_lt#BR#_gt#קציני הרכב של החברות המסחריות, שאליהן פניתי בעניין מטרדי הרעש של רכבי ההפצה העובדים בשירות חברותיהם, אכן ראויים להערכה. הם אומנם מגלים רצון טוב ואינם חוסכים במאמצים לפתור את הבעייה "הסבוכה" של מטרדי הצפצופים הבוקעים מהרכבים. בינתיים, ממשיכים להציק לנו רכבי ההפצה עם צפצופי האזעקה המחרידים. #_lt#BR#_gt# #_lt#BR#_gt#מעבר למטרדי הרעש הישירים, שמסבים הרכבים המסחריים לציבור, מתעוררת מאליה התהיה הכללית לגבי מצבנו העגום. אם בעיה טריוויאלית כזאת דורשת מאמצים ביורוקרטיים, לוגיסטיים והנדסיים כה מורכבים, אזי אנחנו באמת בצרות.#_lt#BR#_gt# #_lt#BR#_gt#יתרה מזאת, עצם הגישה האסטרטגית של מעצבי מערכות האבטחה לכלי רכב, הדוגלים בקונצפט המגונה של הצפת הסביבה בשפכי ביוב אקוסטיים כגורם הרתעה יעיל כביכול, היא פסולה מעיקרה.#_lt#BR#_gt# #_lt#BR#_gt#בעולם הרחב הולכת ומשתרשת התודעה הסביבתית המזהה את האיומים הקיומיים הגלומים בזיהומי הרעש, שנכללים כיום באותה קטגוריה של זיהומים כימיים וביולוגיים. שכן, כשם שהאוויר הוא משאב בסיסי בכלכלת הביוספירה, באותה מידה הוא התווך המוליך את האנרגיה האקוסטית הנדרשת לתקשורת בעולם החי והצומח. #_lt#BR#_gt# #_lt#BR#_gt#גזילת האוויר, בין אם על ידי שפכים כימיים וביולוגיים ובין אם על ידי שפכים אקוסטיים, מאיימת כיום באופן מוחשי ביותר על המשך קיומה של הביוספירה, ואותותיה ניכרים בכל. הציבור בארץ, לדוגמה, שהולך ומאבד את רגישותו לאלימות אקוסטית, כמוהו כמי שמתפלש כל ימיו בתעלות ביוב עד שמאבד את רגישותו לצחנה ואינו מבין על מה הצעקה. שהרי, נחיריו של המתגורר בביבי השופכין שוב אינם מסוגלים לחוש בהבדל שבין ניחוח לבלוב הפרחים לבין צחנת הביוב המבעבע.#_lt#BR#_gt# #_lt#BR#_gt#בעוד שהזיהומים הכימיים והביולוגיים כבר מזמן הפרו את המאזן הקיומי המופלא בין נשימת החי לבין פוטוסינתזת הצומח, הזיהומים האקוסטיים מצידם מערערים בשיטתיות את השפיות האנושית. כיום רק פרומילים זניחים מצריכת החמצן האדירה מתקזזים על ידי הפוטוסינתזה, כך שהביוספירה מתקיימת למעשה רק תודות למלאי החמצן שנאגר במשך ההיסטוריה הביולוגית הארוכה של כדור הארץ. #_lt#BR#_gt# #_lt#BR#_gt#מכאן שהאוויר נגזל כיום בבריונות על ידי פירטים אנושיים מכל סוג שהוא, המנצלים את ההפקרות השוררת, במיוחד ארץ, בתחום אכיפת החוקים הסביבתיים. הגזילה הפירטית של משאבים ציבוריים זוכה אומנם לתהודה ציבורית גדולה יותר בתחום המים. שכן, המים הולכים ואוזלים לנגד עינינו הכלות. אך מצוקת האויר הנגזל תהפוך במוקדם או במאוחר לצעקה גדולה. נקווה רק שעד אז יהיה מושיע.#_lt#BR#_gt# #_lt#BR#_gt#על המכנה המשותף בין זיהומים כימיים וביולוגיים ובין זיהומים אקוסטיים מעידה מצוקת הלוייתנים, שהולכים ואוזלים באוקינוסים לא רק עקב פליטתם של שפכים כימיים וביולוגיים עוינים לתוך מי הים, אלא גם עקב החבלה החמורה בתקשורת האקוסטית ביניהם כתוצאה מרעשיהם הטורדניים של כלי התחבורה הימיים. כך גם התקשורת בין בני האדם הולכת ונעלמת ככל שזיהומי הרעש משתלטים על הסביבה.#_lt#BR#_gt# #_lt#BR#_gt#יהודה צורף#_lt#/DIV#_gt# |